איך להקפיא בצק נכון: שמרים, פריך ועוגיות

הקפאת בצק היא אחד הטריקים הכי שימושיים במטבח הביתי: מכינים פעם אחת כמות כפולה, ובפעם הבאה חוסכים את כל הבלגן. אבל לא כל בצק מתנהג אותו דבר בהקפאה.

לפי סוג הבצק

• בצק פריך ובצק עוגיות: מצוינים להקפאה. משטחים לדיסק שטוח, עוטפים היטב בניילון נצמד ומכניסים לשקית. לעוגיות – מגלגלים לגליל, מקפיאים, ואז פורסים ישר מהמקפיא ואופים עם דקה-שתיים נוספות.
• בצק שמרים (חלה, פיצה, לחמניות): מקפיאים אחרי התפיחה הראשונה ולפני העיצוב, עם מעט שמן על פני הבצק. ההקפאה מחלישה חלק מהשמרים, אז צפו לתפיחה איטית יותר.
• בצק עלים ובצק פילו: קונים קפואים ומפשירים לאט, במקרר, כדי שהשכבות לא יידבקו.

הכלל החשוב ביותר הוא לעטוף היטב ולהוציא כמה שיותר אוויר. אוויר במקפיא גורם ל"כוויות קור" – אזורים יבשים ואפורים שפוגעים במרקם ובטעם. ותמיד כותבים על השקית מה יש בה ואת התאריך.

להפשרה, מעבירים את הבצק למקרר ללילה. בצק שמרים מוציאים אחר כך לשיש, ונותנים לו להגיע לטמפרטורת החדר ולהשלים תפיחה לפני שמעצבים. בצק מוקפא נשמר היטב כשלושה חודשים.